חרדה חברתית

בניגוד לביישנות לחרדה חברתית עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת והיא נקראת גם המחלה של ההזדמנויות המוחמצות.

מה זו חרדה חברתית ?

חרדה חברתית (או פוביה חברתית) היא פחד שמופיע לפני ובזמן מצבים חברתיים שונים הדורשים אינטראקציה כלשהי עם אנשים אחרים(בעיקר אנשים זרים). ממחקרים עולה שלפחות חמישה אחוזים מהאוכלוסיה סובלת מחרדה חברתית בעוצמה כזאת או אחרת. 

החרדה החברתית פוגמת ביכולת ההתנהלות של הסובלים ממנה בחיים היומיומיים והיא מכונה לעיתים כ"מחלה של ההזדמנויות המוחמצות" - הסובלים ממנה עלולים לבצע בחירות של אורח חיים (למשל עבודה בתפקיד נחות לכישורים של האדם, בחירה בבת זוג פחות מוצלחת או אף חיים לבד) כדי להימנע ככל האפשר מהחרדה.

אנשים עם חרדה חברתית חוששים מהערכה שלילית ומלהיות במרכז תשומת הלב של אנשים אחרים. הם חוששים מלהתנהג בצורה שתהיה משפילה או מביכה ולכן הם נמנעים ככל האפשר ממצבים חברתיים. בניגוד לביישנות חרדה חברתית גורמת לקשיי תפקוד, פגיעה ניכרת באיכות החיים(זוגיות וקריירה) ולעיתים קרובות אף לדיכאון נפשי. 

הסובלים מחרדה חברתית חוששים ממה שאנשים אחרים חושבים עליהם ומזהים אנשים אחרים כמקור לסכנה. חלקם בודקים ועסוקים כל הזמן באופן חריג במה אנשים אחרים חושבים . לחלק ממי שסובל מחרדה חברתית גם פעולות יומיומיות פשוטות כמו ביקור במכולת או בסופרמרקט ובירור לגבי מוצרים שונים, לענות לטלפון, לדבר בטלפון בפני אנשים, לאכול או לשתות בחברת אנשים או לסרב להצעה של איש מכירות הן משימות כמעט בלתי אפשריות. מי שסובל מחרדה חברתית עלול לוותר על השתתפות באירועים, להימנע מלהגיד את דעתו בשיחה, לא לייצר קשר עם בחורה שמוצאת חן בעיניו או ליזום פעולה בעבודה.
אנשים עם חרדה חברתית חוששים להיות במוקד תשומת הלב של אנשים אחרים, הם חוששים מדחיה על ידי אנשים אחרים וחוששים שיראו את הפגמים שהם חושבים שיש בהם. הם נמנעים ככל יכולתם ממצבים חברתיים. ההימנעות רק מנציחה ומחמירה את הבעיה. 

סימפטומים של חרדה חברתית - 

החרדים חברתית עלולים לחשוש מלאכול, לשתות, להסמיק לדבר לכתוב ולעשות פעולות רבות בפני אנשים אחרים. לפי ה DSM5 החרדים חברתית "חרדים וחוששים מאינטראקציות חברתיות ונמנעים מהן וממצבים שעלולים להעמיד אותם במבחן ובמרכז תשומת הלב של אחרים". 

החרדה החברתית מתבטאת בסימפטומים פיזיים הכוללים הסמקה, הזעה מוגברת, רעד, עוויתות, בחילה וגמגום. התקפות פאניקה עלולות להופיע במצבים של פחד עז וחוסר נוחות. חלק מהסובלים ישתמשו באלכוהול וסמים אחרים כדי להפחית את עצמת החרדה. הסובלים מהחרדה יפתחו לעיתים מחשבות טורדניות ואובססיביות כמו גם מחשבות שליליות ודפוסי התנהגות של בריחה או הימנעות שפוגעים בתפקוד שלהם ורק מעצימים את החרדה. 

סיבות לחרדה חברתית - 

לחרדה חברתית יכולים להיות מקורות רבים - 

סיבות גנטיות לחרדה חברתית - לבני משפחה מדרגה ראשונה של מי שסובל מחרדה חברתית יש סיכוי של פי שניים עד פי שלושה לסבול מחרדה חברתית. מחקרים על תאומים זהים שגודלו כילדים מאומצים במשפחות שונות מצאו שלאח התאום של מי שהופיעה אצלו חרדה חברתית היה סיכוי של בין 30% ל 50% לסבול מההפרעה. וזאת למרות שאותם תאומים גדלו במשפחות שונות ובמקומות ובתנאים סביבתיים שונים לגמרי.  לעיתים נולדים ילדים עם מזג מפוחד או חרד גנטית והסיכוי שאותם ילדים יגדלו להיות מבוגרים חרדים חברתית גבוה יותר.  
​
סיבות חברתיות לחרדה חברתית - ילדים רוכשים פחדים חברתיים ומנגנוני הימנעות בתהליכי התניה ולימוד מהסתכלות מהקרובים להם. גדילה בצל הורים מגוננים ביתר או ביקורתיים ביתר עלולה לגרום להתפתחות של חרדה חברתית. מתבגרים שהיה להם קשר לא בטוח עם אימם כתינוקות נטו לסבול בשיעור של פי שניים מאחרים מחרדה חברתית. נסיון חברתי שלילי עלול להיות טריגר להתפתחות חרדה חברתית. כמעט ב 50% מהמקרים של הסובלים מחרדה חברתית אירוע טראומטי ספציפי או אירוע משפיל מקושר להופעת או החרפת ההפרעה. סבל ממעשי בריונות בילדות  או חוסר התאמה לחברים , דחיה על ידם או התעלמות מצידם עלולה גם לגרום להתעוררות של החרדה. 
​
גורמים פסיכולוגיים לחרדה חברתית - לאמונות ליבה שליליות בלתי מותנות(אני לא שווה) ולאמונות מותנות שקרובות יותר לפני השטח(אם אראה את עצמי אז ידחו אותי) יש תפקיד חשוב בחרדה חברתית. הן מתפתחות בהתאם לאישיות ולהתנסויות חברתיות שליליות והן מופעלות כשהאדם מרגיש מאוים. גורם משני הוא החבאה עצמית - החבאה של ביטויי החרדה או האמונות שמתחתיה. 
​
טיפול בחרדה חברתית - 
​
טיפול CBT קוגניטיבי התנהגותי בחרדה חברתית  נותן סט כלים לזיהוי בדיקת ושינוי דפוסי החשיבה וההתנהגות הגורמים לנו להרגיש חרדים חברתית. בחלק הקוגניטיבי של הטיפול ננסה לזהות את המחשבות השליליות שעולות בנו בזמן מצבים חברתיים. המחשבות האוטומטיות השליליות האלו עלולות לפגוע בנו. הן כוללות למשל קריאת מחשבות - האם אנחנו באמת יודעים מה השני חושב ? האם הוא באמת דוחה אותנו ?  האם הוא חושב שאנחנו גרועים ולא מוצלחים ? מחשבה נוספת יכולה להיות לדוגמא הסקת מסקנות - מסקנה כללית הנובעת ממקרה אחד. האם זה שקיבלתי תגובה שלילית מאדם מסוים בסיטואציה מסוימת היא סיבה להניח שאקבל אותה תגובה דוחה מכל האנשים בכל הסיטואציות ? ננסה להחליף את אותן מחשבות שליליות במחשבות יעילות ואדפטיביות יותר - נבדוק ונראה אם יש גם פרטים חיוביים באירוע מסוים ולא רק שליליים , ננסה לבחון את המציאות לא בשחור ולבן - יכול להיות שבהרבה מקרים המציאות היא אפורה וללא מסקנות חד משמעיות לרעתנו.

בחלק ההתנהגותי של הטיפול המטופל מקבל כלים רבים להתמודדות בשטח עם הסיטואציות המכניסות אותו למצבי מצוקה כמו גם טכניקות להתמודדות עם המצוקה עצמה במידה והיא פורצת בזמן אמת. החשיפה מבוצעת בהדרגתיות ובקצב שמותאם למטופל עצמו. המטופל יכול לדרג סיטואציות חברתיות בסולם בהתאם למידת הקושי הסובייקטיבי שהוא מעריך את אותה סיטואציה ולאחר מכן לתרגל את אותן סיטואציות בהדרגה ובהתאם לשלבי הסולם שהוא עצמו בנה. 

ב CBT המרכז לטיפול קוגניטיבי התנהגותי הטיפול מלווה בכל צעד באופן אישי על ידי מטפל ומלווה עד התחזקותו של המטופל ועד שיוכל להתמודד באופן עצמאי עם המציאות שלפני כן גרמה לחרדה. כדי להעריך את סיכויי ההצלחה יש לעבור פגישת הערכה אצל אחד המטפלים אצלנו. ההצלחה תלויה בפרמטרים וגורמים רבים . אבל במקרים רבים יש סיכוי לחוות הטבה משמעותית והפחתה משמעותית ברמות החרדה. 

אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה או בכל חשש לחרדה מסוג זה. אנו נלווה אותכם יד ביד באופן אישי ומקצועי עד לסיום התהליך על ידי צוות מטפלים מקצועי ומיומן.