טיפול בחרדה

ניתן לטפל בחרדה במגוון שיטות.

טיפול תרופתי לחרדה - ניתן לטפל בחרדה בתרופות מקבוצת ה - SSRI, תרופות מקבוצת הבנזודיאפינים ותרופות ממשפחת ה SNRI. היתרון בטיפול תרופתי הוא יעילות וזמן תגובה מהיר יחסית. תרופות מקבוצת הבנזודיאפינים כמו קלונקס למשל משפיעות במהירות אך גם עלולות לגרום להתמכרות. הטיפול התרופתי מטפל בסימפטומים אך לא במקור הבעיה ולכן הבעיה עלולה לחזור ולהופיע עם תום הטיפול.

טיפול נוירופידבק - תרגול ואימון המוח.

פסיכואנליזה - טיפול ארוך טווח. במקרה המפורסם של "הנס הקטן" פרויד טיפל בילד קטן שהיתה לו חרדה מסוסים. לפי פרויד הדחפים המיניים הנסתרים עלולים לעורר חרדה ואצל "הנס הקטן" חשש מסירוס על ידי האב והחשש הזה מומר באמצעות מנגנוני הגנה - במקרה של "הנס הקטן" לפחד מסוסים. דווקא אם נעלה למודעות את אותם דחפים נסתרים נוכל לפתור את החרדות.

טיפול פסיכולוגי דינאמי - פגישות קבועות בין מטפל למטופל שנערכות לאורך זמן ובמהלכן מתחקים אחר העבר ובין השאר מנסים להתחקות אחר הסיבה לחרדות. משנצאה הסיבה וטופלה מניחים שתפסק גם החרדה עצמה.

טיפול CBT - טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול קצר מועד וממוקד. הוא מתמקד בסימפטומים ובמה שאנחנו סובלים ממנו בהווה. טיפול CBT לא מנסה להתחקות אחר העבר ולמצוא שם את הסיבה לחרדה. הטיפול מחולק לטיפול התנהגותי שבמסגרתו ננסה לבדוק את המחשבות שלנו. האם "המחשבות האוטומטיות" שלנו תמיד נכונות ? האם למרות שטיסה היא צורת תחבורה בטוחה יש סיבה לחשוש מהטיסה הקרובה שלנו ? האם זה שהקופאית בסופר לא היתה נחמדה אלי אומר שכולם לא אוהבים אותי ? ואני צריך לסבול מחרדה חברתית. האם עצם זה שאני קצת מתרגש ואולי אפילו לא מתבטא טוב כשאני מדבר מול קהל בהכרח תביא לקטסטרופה שאני חוזה שתקרה כשאנאם מחר ואמשיך לסבול מפחד קהל. ננסה לבחון את "המחשבות האוטמטיות" שלנו ולבחור במחשבות חיוביות ואדפטיביות יותר. במסגרת החלק ההתנהגותי ננסה להחשף לגירויים שאני נמנע מהם בדרך כלל בגלל החרדה. נתחיל בצורה מבוקרת בחשיפה לגירויים שלא יהיו קשים מידי בשבילנו ורק לאחר שנרגיש טוב והחרדה תפחת נעלה לאט לאט במדרג.