החרדה היא "קרובת משפחה" של הפחד. לשניהם יש "יחסי ציבור" גרועים. אנחנו לא אוהבים אותם ולא גאים בהם. הם נחשבים לדברים שליליים ובדרך כלל נשתדל להסתיר אותם מהסביבה. אבל בלי פחד ובלי חרדה לא נוכל לשרוד. החרדה והפחד שומרים עלינו מסכנות ואיומים שאורבים לנו כמעט בכל מקום ובכל זמן סביבנו.
החרדה מאפשרת לנו להתרכז ולהכין את עצמנו לקראת אירועים - מידה מתונה של חרדה עשויה לעזור לנו להצליח בבחינה חשובה, תעורר אותנו ותחדד את חושינו גם כשאנחנו עייפים לכשנצטרך לבצע משימה חשובה, תוציא מאיתנו את המיטב בנאום לפני קהל ותחזיק אותנו דרוכים במשימות בצבא או בעבודה. היא "תפעיל" אותנו כך שנשמור על הדברים החשובים לנו ושאכפת לנו מהם.
אדם חסר חרדה ופחד לחלוטין לא יוכל לשרוד. מי שאיבד לחלוטין את פחד הגבהים שלו עלול להסתכן ולא להיות דרוך במקומות גבוהים ולכן ליפול. מי שאיבד לחלוטין את תחושת הסכנה בנהיגה עלול לנהוג בחוסר אחריות ולהיות מעורב בתאונת דרכים. מי שאיבד לחלוטין את החרדה מפני בעלי חיים עלול להיפצע או למות בידי בעל חיים.
פחד הוא רגש קצר טווח, מרוכז בהווה , מכוון לאיום ספציפי ומסייע בהתמודדות או בריחה ממנו(תגובת ההילחם או ברח).
חרדה עלולה להיות ארוכת טווח , מרוכזת בעתיד , מכוונת באופן רחב לאיום מבוזר ומקדמת זהירות יתרה בהתייצבות מול איום פוטנציאלי וכשהמינון שלה גבוהה מידי היא פוכעת ביכולות ההתמודדות שלנו.
החרדה מתבטאת הן באופן מנטלי והן באופנים פיזיים. באופן מנטלי היא עלולה לבוא לידי ביטוי בעוררות מוגברת ובחשש בלתי ספציפי ומתמיד, חוסר שקט פנימי, מתח, עצבנות , דאגה ועוד.
הסימפטומים הפיזיים של החרדה עלולים לכלול - דופק מואץ, לחץ דם גבוה, קוצר נשימה, הזעה, רעד, אי שקט, מחשבות אובססיביות ועוד. חלק מהאנשים יחוו התקף פאניקה.
הפרעות חרדה נבדלות מפחד או חרדה רגילים בעוצמות שלהן ובכך שהן נמשכות לאורך זמן ומעבר לתקופות המתאימות להן מבחינה התפתחותית(קיימות תקופות בילדות שבהן רוב הילדים יחוו חרדה שתחלוף מאליה עם התבגרותם).
הפרעות חרדה הן גנטיות בחלקן (ניתן להסביר 30-40% גנטית) וסביבתיות בחלקן, כולל כתוצאה מיחסים בתוך המשפחה, אירועים טראומטיים בעבר או נסיבות חיים.
Comentarios