חרדה חברתית 

"הפחד הופך אנשים שהיו יכולים להיות חברים לזרים" - שירלי מקליין. 
חרדה חברתית (או פוביה חברתית) היא פחד שמופיע לפני ובזמן מצבים חברתיים שונים הדורשים אינטראקציה כלשהי עם אנשים אחרים(בעיקר אנשים זרים). ממחקרים עולה שלפחות חמישה אחוזים מהאוכלוסיה סובלת מחרדה חברתית בעוצמה כזאת או אחרת. 
החרדה החברתית פוגמת ביכולת ההתנהלות של הסובלים ממנה בחיים היומיומיים והיא מכונה לעיתים כ"מחלה של ההזדמנויות המוחמצות" - הסובלים ממנה עלולים לבצע בחירות של אורח חיים (למשל עבודה בתפקיד נחות לכישורים של האדם, בחירה בבת זוג פחות מוצלחת או אף חיים לבד) כדי להימנע ככל האפשר מהחרדה.

אנשים עם חרדה חברתית חוששים מהערכה שלילית ומלהיות במרכז תשומת הלב של אנשים אחרים. הם חוששים מלהתנהג בצורה שתהיה משפילה או מביכה ולכן הם נמנעים ככל האפשר ממצבים חברתיים. בניגוד לביישנות חרדה חברתית גורמת לקשיי תפקוד, פגיעה ניכרת באיכות החיים(זוגיות וקריירה) ולעיתים קרובות אף לדיכאון נפשי. 

הסובלים מחרדה חברתית חוששים ממה שאנשים אחרים חושבים עליהם ומזהים אנשים אחרים כמקור לסכנה. חלקם בודקים ועסוקים כל הזמן באופן חריג במה אנשים אחרים חושבים . לחלק ממי שסובל מחרדה חברתית גם פעולות יומיומיות פשוטות כמו ביקור במכולת או בסופרמרקט ,לדבר בטלפון בפני אנשים, לאכול או לשתות בחברת אנשים או לסרב להצעה של איש מכירות הן משימות כמעט בלתי אפשריות. מי שסובל מחרדה חברתית עלול לוותר על השתתפות באירועים, להימנע מלהגיד את דעתו בשיחה, לא לייצר קשר עם בחורה שמוצאת חן בעיניו או ליזום פעולה בעבודה.
 
אנשים עם חרדה חברתית חוששים להיות במוקד תשומת הלב של אנשים אחרים, הם חוששים מדחיה על ידי אנשים אחרים וחוששים שיראו את הפגמים שהם חושבים שיש בהם. הם נמנעים ככל יכולתם ממצבים חברתיים. ההימנעות רק מנציחה ומחמירה את הבעיה. 



סימפטומים של חרדה חברתית - 


החרדים חברתית עלולים לחשוש מלאכול, לשתות, להסמיק לדבר לכתוב ולעשות פעולות רבות בפני אנשים אחרים. לפי ה DSM5 החרדים חברתית "חרדים וחוששים מאינטראקציות חברתיות ונמנעים מהן וממצבים שעלולים להעמיד אותם במבחן ובמרכז תשומת הלב של אחרים". 

החרדה החברתית מתבטאת בסימפטומים פיזיים הכוללים הסמקה, קצב לב מוגבר, לחץ דם גבוה, הזעה מוגברת, רעד, עוויתות, בחילה וגמגום. התקפות פאניקה עלולות להופיע במצבים של פחד עז וחוסר נוחות. חלק מהסובלים ישתמשו באלכוהול וסמים אחרים כדי להפחית את עצמת החרדה. הסובלים מהחרדה יפתחו לעיתים מחשבות טורדניות ואובססיביות כמו גם מחשבות שליליות ודפוסי התנהגות של בריחה או הימנעות שפוגעים בתפקוד שלהם ורק מעצימים את החרדה. 


סיבות לחרדה חברתית - 

לחרדה חברתית יכולים להיות מקורות רבים - 

סיבות גנטיות לחרדה חברתית - לבני משפחה מדרגה ראשונה של מי שסובל מחרדה חברתית יש סיכוי של פי שניים עד פי שלושה לסבול מחרדה חברתית. מחקרים על תאומים זהים שגודלו כילדים מאומצים במשפחות שונות מצאו שלאח התאום של מי שהופיעה אצלו חרדה חברתית היה סיכוי של בין 30% ל 50% לסבול מההפרעה. וזאת למרות שאותם תאומים גדלו במשפחות שונות ובמקומות ובתנאים סביבתיים שונים לגמרי.  לעיתים נולדים ילדים עם מזג מפוחד או חרד גנטית והסיכוי שאותם ילדים יגדלו להיות מבוגרים חרדים חברתית גבוה יותר.  

סיבות חברתיות לחרדה חברתית - ילדים רוכשים פחדים חברתיים ומנגנוני הימנעות בתהליכי התניה ולימוד מהסתכלות בקרובים להם. גדילה בצל הורים מגוננים ביתר או ביקורתיים ביתר עלולה לגרום להתפתחות של חרדה חברתית. מתבגרים שהיה להם קשר לא בטוח עם אימם כתינוקות נטו לסבול בשיעור של פי שניים מאחרים מחרדה חברתית. נסיון חברתי שלילי עלול להיות טריגר להתפתחות חרדה חברתית. כמעט ב 50% מהמקרים של הסובלים מחרדה חברתית אירוע טראומטי ספציפי או אירוע משפיל מקושר להופעת או החרפת ההפרעה. סבל ממעשי בריונות בילדות  או חוסר התאמה לחברים , דחיה על ידם או התעלמות מצידם עלולה גם לגרום להתעוררות של החרדה. 

גורמים פסיכולוגיים לחרדה חברתית - לאמונות ליבה שליליות בלתי מותנות(אני לא שווה) ולאמונות מותנות שקרובות יותר לפני השטח(אם אראה את עצמי אז ידחו אותי) יש תפקיד חשוב בחרדה חברתית. 




האם אני חושש להיפגש עם אנשים ברחוב ? 
האם אני חושש לדבר בקול רם מול אנשים ? 
האם אני לא רגוע כשפונים אלי ושואלים אותי דברים ? 
האם אני חושש כשאני חושב שמסתכלים עלי ? 
האם אני חושש כשאני פוגש שכנים ? 
האם אני לא רגוע לאכול או לשתות מול אנשים אחרים ? או בחברתם ? 
האם אני לפעמים מרגיש שונה או בולט בקבוצה של אנשים ?
האם אני חושש להיכנס לחדר מלא אנשים ושכולם יסתכלו עלי ? 
האם אני חושש לדבר עם אנשים אחרים ? 
האם אני חושש מלהיכנס לעימותים ? 
האם אני חושש לא להסכים עם דעות של אחרים ? 
האם אני משפיל את עיניי ולא מביט ישר בעיניים ? 
האם אני חושש לדבר מול קבוצה של אנשים ? 
האם אני חושש לדבר בקול רם ? 









טיפול CBT קוגניטיבי התנהגותי בחרדה חברתית נותן סט כלים לזיהוי, בדיקת ושינוי דפוסי החשיבה וההתנהגות הגורמים לנו להרגיש חרדים חברתית.

בחלק הקוגניטיבי של הטיפול בחרדה חברתית ננסה לזהות את המחשבות השליליות שעולות בנו בזמן מצבים חברתיים. זיהוי המחשבות ומיקוד תשומת הלב בהן מאפשרים לנו להיות מודעים להן ולהבין שלעיתים המחשבות השליליות האלו והפרשנות השגויה שלנו לסיטואציה החברתית הם מה שגורם לנו להרגשה של החרדה החברתית. המחשבות האלו אינן חלק מאיתנו הן פוגעות בנו ואם נצליח לזהות אותן ולהחליף אותן במחשבות אדפטיביות וחיוביות יותר סביר שנוכל להרגיש פחות חרדים חברתית. 

אחרי שזיהינו את המחשבות השליליות שעולות בנו באופן אוטומטי במצבים חברתיים שונים ננסה לזהות את עיוותי החשיבה הקיימים באותן מחשבות - לדוגמא - הכללת יתר - האם זה שהיה לי נסיון לא טוב במקרה אחד מסוים היא סיבה להניח שאקבל אותה תגובה דוחה מכל האנשים בכל הסיטואציות ? האם זה שהמוכרת בסופר ענתה לא יפה לשאלה שלי היא סיבה להניח שתמיד יענו לי לא יפה ?. האם זה שבחורה מסויימת לא היתה מעוניינת בשיחה איתי היא סיבה להניח שכל הבחורות לא יהיו מעוניינות לדבר איתי ? 

דוגמא נוספת לעיוות מחשבה היא קריאת מחשבות - האם אנחנו באמת יודעים מה השני חושב ? אם אנחנו חושבים שמישהו דוחה אותנו או שאנחנו חושבים שהוא חושב שאנחנו גרועים ולא מוצלחים יכול להיות שהוא בדיוק היה טרוד מאוד בעניין אחר ? יכול להיות שהוא מגיב בצורה מסויימת מאילוצים שלו שאנחנו לא יודעים אותם ולא בגלל שהוא דוחה אותנו. יכול להיות שהמוכרת בסופר פשוט מאוד לחוצה מדברים אחרים ולא דוחה אותי. 
ננסה לבחון את המציאות לא בשחור ולבן. יכול להיות שבהרבה מקרים המציאות היא אפורה וללא מסקנות חד משמעיות לרעתנו. 

ננסה להחליף את המחשבות האוטומטיות השליליות במחשבות יעילות ואדפטיביות יותר. אימוץ דפוסי חשיבה חדשים ופרשנות חדשה יעזרו לנו לראות את אותה מציאות חברתית באור אחר ויעזרו לנו להרגיש טוב יותר. 


בחלק ההתנהגותי של הטיפול בחרדה חברתית המטופל מקבל כלים רבים להתמודדות בשטח עם הסיטואציות המכניסות אותו למצבי מצוקה כמו גם טכניקות להתמודדות עם המצוקה עצמה במידה והיא פורצת בזמן אמת.

החשיפה מבוצעת בהדרגתיות ובקצב שמותאם למטופל עצמו. המטופל ידרג סיטואציות חברתיות בהתאם לרמת הקושי הסובייקטיבית שבו הוא מעריך את אותה סיטואציה ולאחר מכן יתרגל וייחשף לאותן סיטואציות בהדרגה ובהתאם לשלבי הסולם שהוא עצמו בנה. 
בהתחלה נחשף באופן יזום לסיטואציה חברתית שנמצאת בתחתית הסולם וכמעט לא מאיימת עלינו - לדוגמא - לשאול מקום של מוצר כשלהו בסופר. יתכן שבהתחלה נרגיש חרדים אבל ככל שנחזור על אותו תרגיל חשיפה רמת החרדה תלך ותדעך.
רק לאחר שנתרגל את אותה סיטואציה ונרגיש נוח איתה וכשנרגיש שרמת החרדה ירדה משמעותית נעבור לתרגול של הסיטואציה בשלב הבא של הסולם שבנינו לעצמנו. בצורה זאת נעלה באופן הדרגתי ומבוקר ברמת החשיפה עד לשלבים העליונים של הסולם ולסיטואציות שעוררו בנו בהתחלת הטיפול רמת חרדה גבוהה. 

ב CBT המרכז לטיפול קוגניטיבי התנהגותי הטיפול מלווה בכל צעד באופן אישי על ידי מטפל ומלווה עד התחזקותו של המטופל ועד שיוכל להתמודד באופן עצמאי עם המציאות שלפני כן גרמה לחרדה. 
אתם מוזמנים לפנות אלינו בכל שאלה או בכל חשש לחרדה מסוג זה. אנו נלווה אותכם יד ביד באופן אישי ומקצועי עד לסיום התהליך על ידי צוות מטפלים מקצועי ומיומן.